פלצבו (אינבו) הינו כלי מחקרי מרכזי בתהליך הערכת היעילות של טיפולים רפואיים, ואולם ההנחה שקיימת אחידות בין סוגי הפלצבו השונים ובפרט בין צורות המתן של תרופות דמה אינה מוכחת. לאחרונה פורסמו תוצאות של סקירה שיטתית ומטה אנליזה ששמו להן למטרה להעריך את ההשפעה של סוגי פלצבו שונים על שיכוך כאב על סמך מחקרים אשר בדקו יעילות של טיפול תרופתי נפוץ מול פלצבו בדלקת מפרקים ניוונית (osteoarthritis) של הברך.
החוקרים סרקו מאגרי מידע מובילים וכללו בניתוח 149 מחקרים אקראיים אשר השוו טיפול מקובל ונפוץ לשיכוך כאב לפלצבו במבוגרים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית של הברך, במסגרת זו נבחנו ארבעה סוגי מתן של פלצבו : פומי, תוך-מפרקי, מקומי ושילוב של פומי + מקומי.
ניתוח הנתונים במסגרת מטה אנליזה על בסיס מודל דיפרנציאלי הראה כי טיפול בפלצבו במתן תוך-מפרקי ומקומי היו בעלי אפקט משמעותי יותר (29% ו 20% בהתאמה) מאשר הפלצבו הפומי. באותו המודל התגלה הבדל משמעותי גם ביעילותם של הטיפולים הפעילים, זאת בניגוד למודל אשר בבסיסו הנחה כי כל טיפולי הפלצבו זהים. במודל הדיפרנציאלי הן טיפול הפלצבו והן הטיפולים הפעילים היו יעילים יותר במתן תוך מפרקי ומקומי מאשר במתן פומי. בניתוח המתעלם מהאפקט הדפירנציאלי תכשירי NSAIDS פומיים היו היעילים ביותר.
לאור התוצאות החוקרים מסכמים כי טיפולי פלצבו שונים עשויים לגרום לתגובות קליניות שונות במהותן ובעוצמתן ומכאן להשפיע הן על מצבם של המטופלים והן על תוצאות המחקרים שבהם נערכת השוואה בין טיפולים פעילים לתכשירי דמה.
מקור:
Bannuru RR, McAlindon TE, Sullivan MC, Wong JB, Kent DM, Schmid CH. Effectiveness and Implications of Alternative Placebo Treatments: A Systematic Review and Network Meta-Analysis of Osteoarthritis Trials. Ann Intern Med. [Epub ahead of print 28 July 2015] doi:10.7326/M15-0623
לינק:
http://annals.org/article.aspx?articleid=2398908
ערך: ד"ר צבי שליטנר
תגובות אחרונות