נגיף הקורונה 12.01.2021

הסיכון למחלת COVID-19 חמורה ולתמותה לאחר השתלת כליה

חוקרים סבורים כי בקרב חולים שעברו השתלת כליה, גיל ורמות גבוהות של לקטט דהידרוגנאז מהווים גורם סיכון לתמותה

ידוע כי חולים שעברו השתלת כליה עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח את מחלת COVID-19. עם זאת, אין מספיק מידע עד כה על גורמי הסיכון לתוצאים הרלוונטיים באוכלוסיה זו.

החוקרים ביצעו מחקר עוקבה רב-מוקדי שכלל 104 חולים שהיו מאושפזים בין 4 במרץ ל-17 באפריל 2020. החוקרים בחנו את גורמי הסיכון לתמותה ולפיתוח ARDSי(acute respiratory distress syndrome), בנוסף לניתוח נתונים קליניים ומעבדתיים.

החוקרים מצאו כי הגיל הממוצע של החולים היה 60 ו-47 מתוכם (54.8%) פיתחו ARDS. עוד מצאו כי השמנת יתר היתה קשורה להתפתחות ARDS (יחס סיכויים של 2.63, p=0.04).

לעומת זאת, לא מצאו החוקרים הבדלי גיל משמעותיים בין חולים שפיתחו או לא פיתחו ARDSי(61.3 לעומת 57.8, p=0.16). זאת ועוד, דיווחו כי 76 חולים (73%) החלימו ושוחררו מבית החולים, בעוד 28 (27%) נפטרו.

נמצא כי תמותה היתה שכיחה יותר בקרב קשישים (בני 55 ו-70.8, P<0.001) וכאלו שהייתה להם מחלת רקע ריאתית (יחס סיכויים של 2.89, p=0.009). כמו כן, נמצא כי לקטט דהידרוגנאז גבוה יותר בעת הקבלה לאשפוז (257 לעומת 358 יחידות/מ"ל, p=0.001) או נוכחות של ARDS, הגבירו את הסיכון לתמותה (יחס סיכונים של 2.09, p=0.044).

החוקרים הגיעו למסקנה כי ARDS היתה נוכחת במידה שווה הן בחולים צעירים והן במבוגרים, שעברו השתלת כליה. עם זאת, הם סבורים כי קשישים נמצאים ככל הנראה בסיכון גבוה יותר לתמותה, יחד עם חולים להם רמות גבוהות של לקטט דהידרוגנאז בעת הקבלה לאשפוז.

מקור:

Fava, A. et al. (2020) American Journal of Transplantation. https://doi.org/10.1111/ajt.16246

נושאים קשורים:  נפרולוגיה,  אפידמיולוגיה,  מחלות זיהומיות,  קורונה,  השתלת כליה,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות