במחקר זה ביקשו לבחון את הערכים המובילים בקבלת החלטות בנוגע להכנסה מיידית או מושהית של התקן תוך רחמי (Intrauterine Device - IUD) לאחר לידה.
עוד בעניין דומה
למחקר חתך זה גויסו 200 נשים פוריות שאינן בהריון לצורך מילוי שאלון בנוגע להעדפותיהן. ראשית הן בחרו, באופן היפותטי, בין הכנסה מיידית או מושהית של IUD נבדלים מבחינת תכונות שונות (הורמונלי או לא הורמונלי, תזמון ההכנסה, יעילות ההתקן למשך שנה, סיכון פליטת ההתקן, סיכון אובדן החוטים וסיכון להכנסה במיקום לא תקין) לאחר לידה.
התוצא העיקרי שנבדק היה העדפת הנבדקות להכנסה מיידית או מושהית של IUD וכן חשיבות תזמון ההכנסה בהשוואה לתכונות נוספות. החוקרים בחנו עוד האם מאפיינים דמוגרפיים או מאפייני אזור המגורים השפיעו על התזמון המועדף או על חשיבות תכונות מסוימות של ה-IUD בהשוואה לתכונות אחרות.
במחקר נכלל מידע מ-190 נבדקות. תוצאות המחקר הדגימו כי מרבית הנבדקות (62.6%) העדיפו הכנסה מושהית של IUD. לא נמצא הבדל מובהק בין מוצאים אתניים שונים (p=0.28) או ציוני מדד מחסור אזורי (Area Deprivation Index; p=0.27) מבחינת העדפות תזמון הכנסת IUD.
למרבית הנבדקות אשר העדיפו הכנסה מיידית של IUD היה ביטוח בריאות ציבורי ולא פרטי (70.4% לעומת 29.6%; p=0.04), אך מרבית הנבדקות עם ביטוח בריאות ציבורי (55.1%) עדיין העדיפו הכנסה מושהית של IUD לאחר הלידה.
תכונות הכוללות סוג IUD, יעילות למשך שנה וסיכון לפליטת ההתקן או הכנסה לא תקינה שלה ההתקן השפיעו במידה רבה יותר על תהליך קבלת ההחלטות בהשוואה לתזמון ההכנסה. לא נמצא הבדל בתיעדוף תכונות ההתקן בין נשים ממוצאים אתניים שונים (p=0.3), ציוני מדד מחסור אזורי (p=0.88) או סוג הביטוח הרפואי (p=0.22).
מסקנת החוקרים היתה כי נבדקות מעדיפות התקן תוך רחמי עם יעילות גבוהה יותר ושיעורי סיבוכים נמוכים יותר גם אם זה בא על חשבון הכנסה מיידית של ההתקן לאחר לידה. ייתכן ששיקולים הקשורים לביטוח הבריאות השפיעו על עדיפות הנבדקות בתזמון הכנסת IUD. לא נמצא הבדל בחשיבות תכונות ההתקן בין נבדקות עם רקע דמוגרפי או עם מאפייני מגורים שונים.
ממצאים אלה מדגימים כי אף שראוי להציע אפשרויות תזמון שונות להכנסת IUD לכלל הנשים לאחר לידה, אין לכוון ייעוץ בנושא זה על בסיס מאפיינים דמוגרפיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות