במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Bone and Joint Journal, ביקשו חוקרים להעריך את פרופילי היעילות והבטיחות של טיפולים בשימוש תכוף למניעת פקקת ורידים (VTE, venous thromboembolism) בחולים שעברו ניתוח החלפת מפרק ירך וברך.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו חיפוש שיטתי במאגרי המידע PubMed, Embase, Cochrane Library, Web of Science ו-OrthoSearch.
התרופות הפרופילקטיות שנבדקו כללו אספירין (במינון <325 מ"ג ו- ≥ 325 מ"ג ביום), אנוקספרין, דלתפרין, פונדפארינוקס, הפרין לא מפורק (unfractionated heparin), וורפרין, ריברוקסבן, אפיקסבן ודביגטרן.
תוצא היעילות העיקרי שהוערך היה הסיכון לפקקת ורידים, בעוד שתוצאי הבטיחות העיקריים כללו אירועי דמם מאג'וריים וסיבוכי פצע. פקקת ורידים הוגדרה כאבחנה מאושרת של פקקת ורידים עמוקים (DVT, Deep Vein Thrombosis) ו/או תסחיף ריאתי (PE, pulmonary embolism).
החוקרים ביצעו מטה-אנליזה ברשת, ששילבה ראיות ישירות ועקיפות. בנוסף, הם ערכו אנליזת דירוג קבוצות תוך שימוש ב-SUCRAי(surface under cumulative ranking) כדי להשוות בין קבוצות ההתערבות, תוך התחשבות בתוצאי הבטיחות והיעילות כאחד.
תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 86 המחקרים המתאימים, ניתוח דירוג קבוצות הצביע על כך שאספירין במינון נמוך מ-325 מ"ג ליום הציגה ערכי SUCRA של 89.3% עבור פקקת ורידים, 75.3% עבור אירועי דמם מאג'וריים ו-71.1% עבור סיבוכי פצע.
כמו כן, אנוקספרין הראתה ערכי SUCRA של 55.7% עבור פקקת ורידים, 49.8% עבור אירועי דמם מאג'וריים ו-45.2% עבור סיבוכי פצע.
יתר על כן, לדביגטרן היו ערכי SUCRA של 44.9% עבור פקקת ורידים, 52.0% עבור אירועי דמם מאג'וריים ו-41.9% עבור סיבוכי פצע, מה שהוכיח פרופיל משביע רצון כללי של יעילות ובטיחות.
החוקרים מסכמים כי מומלץ להשתמש באספירין במינון נמוך מ-325 מ"ג ליום, באנוקספרין או בדביגטרן למניעת פקקת ורידים לאחר ניתוח החלפת מפרקי הירך והברך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות